הביקורת של בר קלרה מנדז על קריד – המשך קורותיו של המתאגרף הקולנועי האהוב בעולם – רוקי בלבואה

קריד או כמו שרבים מכנים אותו, רוקי 7 , הוא סרט איכותי שמדבר על אותו אתוס מוכר וידוע בו התאהבנו כבר ב-1976. לחובבי סדרת סרטים רוקי, לא נדרשת הרבה מחשבה כדי להבין מיהו הגיבור החדש שמככב בסרט החדש.

קצת היסטוריה

למי מאיתנו שלא עקב באדיקות אחר הסרטים, והשם קריד אינו מצלצל לו מוכר – אפולו קריד (האב) היה אלוף האיגרוף השחצן לו הפסיד רוקי בסרט הראשון. ככל שסדרת הסרטים התפתחה, כך גם היחסים בין רוקי לקריד עברו שינוי משמעותי, כאשר רוקי מביס את אפולו קריד ולבסוף אפולו הופך להיות מאמנו של יריבו. השניים נהיים לחברי אמת עד הסוף המר – בו אפולו קריד מת במהלך קרב איגרוף בסרט הרביעי בסדרה.

העברת הלפיד מרוקי לקריד

בסרט קריד, אנחנו מתוודעים אל אדוניס קריד, בנו מחוץ לנישואין של אפולו קריד האגדי. אדוניס הוא תוצר של רומן אסור. הוא חי בעוני קשה, ולאחר שאימו נפטרת, הוא עובר ממשפחת אומנה אחת לשנייה ומגיע לבסוף גם למוסד לנוער עבריין. אשתו של קריד, אן-מארי, מחליטה לעשות מעשה ולאמץ את אדוניס, שעם השנים לומד לראות בה אמא לכל דבר. הוא חי את חייו בנוחות, אבל מחליט לעשות זאת תחת שם אימו הביולוגית – ג’ונסון, כיוון שהשם “קריד” מכביד עליו מאוד, הן בגלל סקנדל הבגידה של אפולו והן בגלל התהילה שבאה לצד שמו.

אדוניס חונך רחוק ככל האפשר מאיגרוף, הוא לובש חליפה, עונד עניבה יקרה ועובד במשרד מוצלח. נראה כי הולך בדרך שונה מאוד מזאת של אביו. עם זאת, ברור שידה המכוונת של אן-מארי היא שהובילה את אדוניס לחיים אלו. בליבו בוערת התשוקה לאיגרוף והוא אינו יכול להתעלם ממנה.

מי מאיתנו שאוהב את ספורט האיגרוף, או מכיר אדם קרוב אליו שמתאגרף – ימצא את עצמו מזדהה עם הרגעים הקטנים והכל כך אותנטיים, בהם אדוניס צופה בסרטונים של קרבות האיגרוף הטובים מכל הזמנים בטאבלט שלו ומתחקה אחר כל צעדיהם של המתחרים ב-Shadow Boxing. הוא נלחם עם עצמו, שולח אגרופים וקומבינציות לאוויר כנגד אויב שאינו קיים, וכך לומד את עצמו את יסודות התחום ללא מאמן.

למרות האהבה האינסופית של אדוניס והכבוד שהוא רוכש לאן-מארי, רגשות אלה לא חזקים מספיק בשביל להרחיק אותו מהאיגרוף, ולכן הוא יוצא בדרכו לפגוש את רוקי בפילדלפיה. רוקי, שאינו מכיר את אדוניס, חושש מאוד מהקשר – במיוחד מאחר שבמשך שנים הסתובב עם תחושות אשמה על מותו של אפולו קריד. אחרי הרבה שכנועים מסכים רוקי לאמן את קריד יחד עם מיקי והצוות המקורי מהסרטים הישנים.

אז כן, אתם צודקים, כאן נכנס אותו אתוס מוכר לתנועה – עם מוזיקה קצבית ברקע, מטרה ברורה מול העיניים, ואימונים קשים מלאים בדם, יזע ודמעות מגיע אדוניס בעזרתו של רוקי לאן שרצה – לזירה הגדולה, בקרב אל מול אלוף האיגרוף העולמי. הוא במשבר זהות עם עצמו: האם הוא אדוניס קריד, הבן של אגדת האיגרוף, או שהוא אדוניס ג’ונסון, נער האשפתות חסר-הכול.

לא רק מכות

במקביל למסכת האימונים של קריד והקרב האפי שלו בסוף הסרט, הצופים נחשפים למסע וקרב אישי, קשה ומייגע יותר – המסע של רוקי. חלש ומבוגר, רוקי מרים ידיים ומוותר על החיים לאחר שאובחן בסרטן. אדוניס, שבור-לב מייאושו של רוקי, נשאר לצדו של “הדוד” בלבואה וצעד-צעד הוא עוזר לו ומטפל בו.

למרות הציניות הכמעט מתבקשת, קריד הוא סרט נהדר, מלא בהומור שנון, ערכי משפחה, דבקות במטרה ונוסטלגיה. השילוב של כל אלה גורם לנו להתאהב ביורש של רוקי בלבואה, ממש כמו שהתאהבנו באיטלקי החביב לפני למעלה משלושים שנה. נראה שזהו סרט פרידה למורשת הישנה וקבלת פנים חמה ואוהבת למורשת שתבוא. אני, באופן אישי, מחכה בציפייה לראות לאן קריד יקח אותנו בשלושים השנים הבאות.

קדימון הסרט