הלילה שלפני – ביקורת סרט
להתבגר, להתגבר ולהתמסטל – ביקורתו של איליה גרבנצ’וק על “הלילה שלפני”, הקומדיה החדשה של סת’ רוגן
סיפור התבגרות, קומדיית סטלנים ואגדת כריסטמס – אלה הם “שלושת הפילים”, עליהם עומדת הקומדיה של סת’ רוגן וחייבים להודות – זה עובד לו מצוין הפעם. “הלילה שלפני” הוא סרט Feel good מוצלח ביותר לתקופת החגים – בוטה, מצחיק עד דמעות, לפרקים, והכי רחוק מלהיות תקין פוליטית שאפשר לתאר. אך עם זאת, הוא מהול בדיוק במידה הנכונה בסנטימנטליות, נוסטלגיה וקיטש מהסוג הטוב. אה, ואם אתם בעיצומו של משבר גיל שלושים בימים אלה – הסרט הזה יכול לעשות לכם ממש טוב.
שלושה חברים יצאו לדרך – הו, הו, הו
העולם של סת’ רוגן סובב סביב שני דברים – סמים וחברים. הוא עושה סרטים (וסמים) עם חברים ועל חברים (וסמים), כאשר הוא יודע להוציא את המיטב הקומי מהסיטואציות הכי בנאליות, המתרחשות באינטראקציה היומיומית שלנו עם האנשים הקרובים אלינו ביותר (ובדרך כלל, איכשהו מעורבים סמים בעניין).
כמו רוב סרטיו הבולטים, ביניהם “סוף“, “פיינאפל אקספרס” ו-“ראיון סוף“, גם סרט זה שם קבוצה של חברים במרכז העלילה. הפעם מדובר שלושה חברי ילדות, שהחברות ביניהם התעצמה אחרי טרגדיה משפחתית שעבר אית’ן בנעוריו (ג’וזף גורדון לויט), בה הוא איבד את שני הוריו בתקופת החגים. אייזיק (רוגן) וכריס (אנתוני מקי) החליטו שאסור להם להשאיר את חברם לבד במצבו המעורער, והחליטו שעליהם להוציא אותו לחגיגת כריסטמס אפית ברחבי העיר ניו יורק, מה שהפך במשך השנים למסורת קבועה של השלושה.
כעבור 15 שנה, החברים מחליטים שהגיע הזמן להשאיר את המסורת הזו מאחוריהם, ושזו תהיה השנה האחרונה בה הם יוצאים לקרוע את העיר יחדיו. אייזיק עומד להפוך לאב לילדה, כריס הפך לספורטאי מצליח עם אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, ואילו אית’ן נשאר מעט תקוע במקום ומתקשה להתקדם לעבר חייו הבוגרים. כמיטב הקלישאה – הוא עובד על המוסיקה שלו ומתקשה להתגבר על אהבתו הגדולה, זו שחמקה ממנו ושברה את לבו.
וכך השלושה יוצאים בפעם האחרונה לבילוי הכריסטמס האולטימטיבי, מתודלקים בחומרים טבעיים וכימיים שונים, ונתקלים בשרשרת אירועים ושלל טיפוסים יוצאי דופן, בדרך למסיבה הכי שווה בעיר. לכל אחד מהם רובץ קוף על הגב – אייזיק, שמשדר יציבות ופאסון, למעשה מתחרפן מהרעיון שהוא עומד להפוך לאבא, כריס מסתיר את העובדה שאת עונת הפוטבול הטובה בקריירה שלו הוא חייב לסטרואידים שהוא מזריק לעצמו, ואית’ן פשוט לא מצליח להשתחרר מן העבר.
וכאן, למעשה, מתחילה אגדת חג המולד שלהם, שדומה מאוד לחלק מהסיפורים הקלאסיים, רק שלרוח החג במקרה הזה יש קצת ניחוח מתקתק… של ג’וינט.
מה נשתנה הסרט הזה
אם כן, יש בסרט הרבה אלמנטים קבועים לקומדיות בהן מככב רוגן בדרך כלל. אך באותה נשימה, יש בו גם חלקים שמייחדים אותו והופכים אותו לסרט קצת יותר מורכב, כזה שלא מיועד בהכרח לקהל הקבוע של הומור מההסוג הזה.
מי שאחראי על נדבך הרצינות המפתיע של הסרט, הוא הבמאי והתסריטאי, ג’ייסון לוין, שהתברך כנראה בכישרון מיוחד ליצירת סרטים על חברויות. אחרי שכבר עבד עם רוגן ולויט בקומדיה השחורה “50/50“, הוא מצליח גם הפעם להוציא מהשחקנים שלו כימייה מטורפת על המסך, כזו שלא משאירה מקום לפקפק בחברות האמיצה וארוכת השנים ביניהם וגורמת לצופה להזדהות עם כל מה שהם עוברים על המסך. טוב, אולי רק עם הרוב. כי קשה לי להאמין שגם לכם יצא ללכם מכות ברחוב עם סנטה קלאוסים שיכורים בערב חג המולד…
למרות שכל הדמויות המרכזיות בסרט הם גברים, יש בו גם דמויות נשיות חזקות, שמנתבות את הגורלות של שלושת החברים. בין, אם זאת אשתו ההרה של אייזיק, האמא הדומיננטית של כריס, או האהבה הגדולה של אית’ן – לכולן תפקיד מכריע בעלילת הסרט. יש בו גם הומור נשי ואיך אפשר שלא – קצת רומטיקה של תקופת החגים. בקיצור – לא לבנים בלבד! מדובר בהחלט בסרט שמומלץ לדייט מהסוג הכיפי.
ואם כבר בחברים עסקינן, צפו לשורה ארוכה של הופעות אורח מפתיעות. אחת מהן אמנם צפויה, אך בהחלט בלתי נשכחת. כן, אני מדבר על ג’יימס פראנקו. ולא זה לא ספויילר, כי אם באמת ציפיתם שסת’ רוגן יצלם סרט שלם בלי החבר הכי טוב שלו, כנראה שאתם באמת לא מכירים אותו מספיק טוב.
בשורה התחתונה
אפשר לסכם ולומר ש”הלילה שלפני” היא אחת הקומדיות היותר מוצלחות שעלו על מסך הקולנוע השנה. מדובר בסרט מבדר וכיפי במיוחד, כזה ששווה לקנות כרטיס ולצאת בשבילו מהבית בערב חורפי וקר. ולסיכום, הנה שלושה דברים נוספים שהופכים אותו לכזה: מלא בדיחות על יהודים בחג המולד, מלא זכרונות קטנים שיעלו לכם משנות ההוללות שלכם והמון רפרנסים מצחיקים לסרטי כריסטמס קלאסיים מהניינטיז (ואם אתם לא יודעים מי זה האנס גרובר – כנראה שלא נולדתם בעשור הנכון). תיהנו!
